השאלה המרכזית
האם כל גידול בשיא הביקוש מחייב הקמת תחנת כוח נוספת - או שניתן לספק את אותו ביטחון באמצעות אגירה, תמחור לפי שעות וניהול ביקוש?
התשובה הקצרה
לא כל מגה־וואט של ביקוש חדש מחייב מגה־וואט זהה של תחנת כוח. אם שיא הביקוש נמשך שעות מעטות, ייתכן שזול יותר להזיז צריכה, להפעיל אגירה או לשלם לצרכנים גדולים עבור הפחתת ביקוש.
עם זאת, ניהול ביקוש אינו תחליף אוטומטי לייצור. כדי שהמערכת תוכל להסתמך עליו, ההפחתה חייבת להיות מדידה, זמינה ומחויבת חוזית גם בימי עומס, חום קיצוני או תקלה. ההשוואה הנכונה היא בין העלות של מגה־וואט אמין מכל חלופה - ולא בין מספר המגה־וואט המותקן.
שלושה נתונים חשובים
1. נגה העריכה כי שיא הביקוש ב־2030 יגיע לכ־19,433 מגה־וואט בתרחיש הכולל 800 אלף כלי רכב חשמליים וטעינה מנוהלת חלקית. טווח התרחישים שנבחן נע בין 19,158 ל־20,558 מגה־וואט.
2. לפי תוכנית הפיתוח שנבחנה בידי מבקר המדינה, ההספק המותקן במשק צריך לגדול בכ־35% לעומת 2022 כדי לענות לגידול של כ־33% בשיא הביקוש. התוכנית כללה תוספת של כ־3,780 מגה־וואט בייצור קונבנציונלי.
3. באותה תוכנית נאמד צורך מצטבר בכ־2,300 מגה־וואט אגירה בסוללות, נוסף על כ־827 מגה־וואט של מתקנים סולאריים משולבי אגירה.
מדוע שעת השיא יקרה כל כך?
מערכת החשמל חייבת להיות מסוגלת לספק את מלוא הביקוש בכל רגע, גם אם רמת הביקוש הגבוהה ביותר נרשמת במשך מספר מצומצם של שעות בשנה. לכן תחנה שמופעלת מעט עשויה להיות נחוצה כאמצעי ביטוח.
אלא שלביטוח הזה יש מחיר. יש לממן את ההקמה, התחזוקה, החיבור לרשת וכוח האדם גם כאשר התחנה כמעט אינה מייצרת. ההכנסה ניתנת לעיתים באמצעות תשלום זמינות, ולכן העלות אינה נעלמת כאשר מספר שעות ההפעלה יורד.
הבעיה הכלכלית נוצרת כאשר מתכננים את המערכת לפי שיא לא מנוהל, בלי לבדוק אם ניתן להפחית אותו. טעינת כלי רכב בשעות הערב, לדוגמה, עלולה להגדיל את השיא; טעינה אוטומטית בשעות הצהריים יכולה לנצל ייצור סולארי שאחרת היה נקטם.
מה יכול להחליף חלק מהקיבולת?
אגירה יכולה להעביר חשמל משעות השמש לשעות הערב, אך תרומתה תלויה גם במשך הפריקה. 500 מגה־וואט למשך שעה אינם שווי ערך ל־500 מגה־וואט לארבע שעות.
ניהול ביקוש מאפשר לצרכנים תעשייתיים, מבני מסחר, מתקני קירור וחוות שרתים להפחית או להזיז עומס בתמורה לתשלום. מבחינת המערכת, צריכה שנמנעה בשעת מחסור יכולה להיות בעלת ערך דומה לייצור נוסף.
תעריף לפי שעות יכול לתת לצרכן תמריץ כלכלי להשתמש בחשמל כאשר העלות המערכתית נמוכה. תעריף אחיד, לעומת זאת, אינו משקף לצרכן את הפער בין צהרי יום שמשי לבין ערב של ביקוש גבוה.
עם זאת, כל חלופה צריכה לעמוד במבחן אמינות. התחייבות להפחית ביקוש שאינה נאכפת או סוללה שמתרוקנת לפני תום השיא אינן מספקות אותו שירות כמו תחנה זמינה.
המשמעות לצרכן ולכלכלה
אם ניתן להפחית את השיא בעלות נמוכה מעלות הקמת קיבולת חדשה, הציבור יכול לחסוך הן את עלות התחנה והן חלק מההשקעה הנלווית ברשת. מנגד, הערכת חסר של הביקוש עלולה להביא למחסור ולנזק כלכלי גבוה.
למשקיעים ולבנקים, הרחבת ניהול הביקוש והאגירה משנה את תחזית שעות ההפעלה של תחנות חדשות. פרויקט שנראה חיוני בתרחיש ביקוש לא מנוהל עשוי לפעול פחות אם טעינת רכב, קירור תעשייתי ואגירה ינוהלו באופן יעיל.
מה צריך לעקוב אחריו?
• מספר שעות השיא ומשכן, ולא רק שיא הביקוש השנתי.
• הביקוש נטו לאחר הפחתת הייצור הסולארי.
• היקף ניהול הביקוש המחויב והזמין בפועל.
• משך האגירה במגה־ואט־שעה.
• תעריפים המעודדים הסטת צריכה.
• מכרזים המשווים ייצור, אגירה וניהול ביקוש עבור אותו צורך מערכתי.
המבחן אינו כמה קוט״ש המשק צורך בממוצע, אלא כמה עולה לספק את הקוט״ש האחרון בשעה שבה המערכת נמצאת תחת הלחץ הגבוה ביותר.
מקורות ותאריך עדכון
מבקר המדינה, פיתוח משק החשמל לקראת שנת 2030, נובמבר 2024; נגה, תוכנית פיתוח אינטגרטיבית למערכות הייצור והמסירה עד 2030; רשות החשמל, אסדרות אגירה וניהול ביקוש.
