נתונים מתעדכנים מהספק · ייתכנו השהיות לפי הבורסה · מחוץ לשעות המסחר מוצג השער האחרוןנתוני שוק מאת TradingView

מעבר מפחם לגז - ועדיין לא מעבר מלא לשמש: עשור של ייצור חשמל

מערכת THE ENERGY BRIEFמערכת החדשות
פורסם: 19 באוקטובר 2026 בשעה 11:22
עודכן לאחרונה: 18 בנובמבר 2026 בשעה 11:41
4 דקות קריאה
WAin𝕏TG
מעבר מפחם לגז
צילום / מקור: AI

השאלה המרכזית

כיצד השתנה תמהיל ייצור החשמל מאז 2014 - ומה מלמדים הנתונים על התלות העתידית בגז, ברשת ובאגירה?

התשובה הקצרה
השימוש בפחם ירד בחדות והייצור הסולארי גדל במהירות, אך הגז הטבעי הפך למקור הדומיננטי במשק. במקביל, הביקוש הכולל לחשמל המשיך לעלות.
לכן גם לאחר חיבור מתקנים מתחדשים רבים, ישראל צורכת יותר חשמל המיוצר בגז במונחים מוחלטים. הפחתת התלות בגז תחייב לא רק עוד פאנלים, אלא גם אגירה, רשת המסוגלת לקלוט אותם וגמישות בשעות הביקוש.

כך השתנה התמהיל

מאז 2014 השתנה תמהיל ייצור החשמל בישראל באופן משמעותי. באותה שנה עמד הייצור הכולל על 61.5 טרה־ואט־שעה (TWh), כאשר הפחם סיפק כ־49% מהחשמל, הגז הטבעי כ־50% והאנרגיות המתחדשות כ־1% בלבד. ב־2018 עלה הייצור הכולל ל־69.6 TWh, חלקו של הפחם ירד לכ־30%, הגז עלה לכ־66% והמתחדשות הגיעו לכ־2.9%.
המגמה נמשכה ב־2022: הייצור הכולל הגיע ל־76.9 TWh, עם כ־22% מפחם, כ־68% מגז טבעי וכ־10% מאנרגיות מתחדשות. ב־2024 גדל הייצור ל־80.4 TWh, וחלקו של הגז הגיע לכ־71%, לעומת כ־14% לפחם וכ־14% למתחדשות. הנתונים מעוגלים ואינם מסתכמים תמיד בדיוק ל־100%.

הנתונים מעוגלים, ולכן אינם מסתכמים תמיד בדיוק ל־100%.
ב־2025 הגיע שיעור צריכת החשמל ממקורות מתחדשים לכ־16.7%, לאחר שנוסף במהלך השנה הספק מתחדש של כ־1.3 ג׳יגה־וואט. למרות השיא בחיבורים, ישראל עדיין לא הגיעה ליעד הביניים של 20%.

שלושה נתונים חשובים

1. הייצור הכולל גדל מכ־61.5 TWh ב־2014 לכ־80.4 TWh ב־2024 - עלייה של כ־31% בעשור. 2. הייצור מגז גדל מכ־30.4 TWh לכ־57.4 TWh - עלייה של כ־89%. כלומר, נתח הגז גדל, אך גם הכמות המוחלטת כמעט הוכפלה. 3. הייצור בפחם ירד מכ־30.1 TWh לכ־11.5 TWh - ירידה של כ־62%. במקביל, הייצור המתחדש גדל מכ־2.1 TWh ב־2018 לכ־11.1 TWh ב־2024 - יותר מפי חמישה. החישובים מבוססים על נתוני רשות החשמל ומעוגלים.

מה הנתונים מלמדים?

ראשית, הפחתת הפחם היא שינוי מבני משמעותי. ייצור בגז יעיל ונקי יותר מייצור בפחם מבחינת פליטות מזהמי אוויר ופחמן לקוט״ש, ומאפשר תגובה גמישה יותר לשינויי ביקוש.

שנית, זהו עדיין מעבר בין שני מקורות פוסיליים. מערכת שבה כ־70% מהחשמל מיוצר מגז נשארת חשופה לזמינות המאגרים והצנרת, למחירי החוזים ולשער הדולר.

שלישית, שיעור המתחדשות לבדו אינו מספר את כל הסיפור. כאשר הביקוש הכולל גדל, נדרש בכל שנה לחבר יותר הספק מתחדש רק כדי להעלות את חלקו היחסי בתמהיל. לדוגמה, תוספת סולארית עשויה להפחית ייצור בגז בצהריים, אך ללא אגירה היא אינה בהכרח מפחיתה את הצורך בהספק גז זמין בערב. לכן ייתכן שבאותה מערכת יגדלו גם ההשקעות באנרגיה מתחדשת וגם תשלומי הזמינות לייצור קונבנציונלי.

המשמעות לצרכן ולכלכלה
לצרכן, התלות הגבוהה בגז פירושה שמחיר הגז בשקלים ממשיך להיות משתנה מרכזי בעלות הייצור. חוזים ארוכי טווח יכולים למתן תנודתיות, אך גם לקבע התחייבויות מחיר וכמות.
עבור המשק, הירידה בפחם מפחיתה זיהום ותלות ביבוא פחם, אך הריכוז סביב מקור אנרגיה אחד יוצר סיכון תפעולי וגיאופוליטי. גיוון אמיתי מחייב שילוב בין ייצור מתחדש, אגירה, יתירות במערכת הגז, רשת חזקה וניהול ביקוש.
למשקיעים, הגידול במתחדשות אינו מבטל מיד את הביקוש לייצור גזי, אך הוא משנה את פרופיל ההכנסות: פחות שעות ייצור אפשריות בצהריים, וערך גבוה יותר לזמינות ולגמישות בשעות הערב.

מה צריך לעקוב אחריו?
• תמהיל הייצור בפועל ב־TWh ולא רק הספק מותקן.
• שיעור המתחדשות מתוך הצריכה.
• ייצור בגז בשעות היום לעומת הערב.
• היקף הקיטום של ייצור סולארי.
• אגירה שהופעלה מסחרית ב־ MW וב־MWh
• צריכת הפחם לאחר השלמת הסבת היחידות.
• מספר השעות שבהן תחנות גז נדרשות לצורך קביעת המחיר או יציבות המערכת.

השורה התחתונה: ישראל הצליחה להפחית משמעותית את הפחם, אך עדיין לא הפחיתה את התלות המוחלטת בגז. השלב הבא של המעבר האנרגטי ייבחן לא במספר הפאנלים שהותקנו, אלא ביכולת להפוך את החשמל הסולארי לזמין גם בשעות שבהן המשק באמת זקוק לו.

מקורות ותאריך עדכון
רשות החשמל, דוחות מצב משק החשמל לשנים 2018 ו־2024–2025; משרד האנרגיה והתשתיות, נתוני האנרגיה המתחדשת; נגה, נתוני הייצור המשקי.

יש לכם מידע נוסף בנושא זה?

מערכת THE ENERGY BRIEF מקבלת טיפים ומסמכים בדיסקרטיות מלאה.

שלחו למערכת