השאלה המרכזית
האם דוראד 2 היא מנוע צמיחה טבעי הנשען על נכס קיים וחזק - או פרויקט שהסיכונים הפיננסיים והרגולטוריים שלו עדיין אינם מתומחרים במלואם?
התשובה הקצרה
התחנה הקיימת אינה מציגה סימני משבר: דוראד נותרה רווחית, ייצרה ב־2025 תזרים שוטף של כ־605 מיליון שקל וסיימה את השנה עם הון חוזר חיובי. מנגד, הרווחיות נשחקה, הוצאות המימון נטו עלו והכרית הנזילה הצטמצמה.
דוראד 2 עשויה כמעט להכפיל את כושר הייצור באתר, אך עדיין אינה נכס שאפשר לתמחר כאילו הקמתו ודאית. כל עוד אין הסכם קרקע ארוך טווח, החלטה רגולטורית סופית, תעריף מאושר וסגירה פיננסית - מדובר באופציית צמיחה בעלת ערך פוטנציאלי, לא בתזרים מובטח.
שלושה נתונים חשובים
1. הרווח התפעולי ירד ב־35.4%.
הכנסות דוראד ירדו ב־2025 בכ־7.4%, לכ־2.651 מיליארד שקל, והרווח התפעולי ירד מכ־596.4 מיליון לכ־385.4 מיליון שקל. הרווח הנקי נחתך בכ־67.2%, לכ־148.4 מיליון שקל. עם זאת, בסיס ההשוואה חריג: רווחי 2024 כללו תרומה חד־פעמית של כ־215.6 מיליון שקל לאחר מס מפסק בוררות. לכן הירידה המדווחת ברווח הנקי מחריפה את תמונת השחיקה בפעילות השוטפת.
2. המימון חזר למרכז התמונה.
הוצאות המימון נטו הגיעו לכ־193.2 מיליון שקל, לעומת כ־8.9 מיליון שקל ב־2024. השינוי נבע גם מעלייה בהוצאות המימון וגם מירידה בהכנסות המימון, ולכן אין לפרשו רק כהתייקרות הריבית. במקביל, דוראד ייצרה תזרים תפעולי של כ־605.4 מיליון שקל וחילקה דיבידנד של 200 מיליון שקל - יותר מהרווח השנתי, אך פחות מהתזרים השוטף.
3. הקרקע עלולה לשנות את כלכלת דוראד 2.
דוראד משלמת כיום לשתא״א כ־3.7 מיליון שקל בשנה מכוח חוזה התקף עד אמצע 2038. לפי כלכליסט, שתא״א דרשה כ־120 מיליון שקל בשנה החל מ־2027 כתנאי לקידום ההרחבה. זו דרישה במשא ומתן - לא עלות שנקבעה - אך היא ממחישה עד כמה הסכם הקרקע מהותי לשווי הפרויקט וליכולת לממנו.
תחנה קיימת חזקה - עם פחות מרווח ביטחון.
בסוף 2025 החזיקה דוראד בכ־695 מיליון שקל במזומן והציגה הון חוזר חיובי של כ־356 מיליון שקל. אין כאן משבר נזילות. עם זאת, יחס הנזילות השוטפת ירד מכ־2.03 לכ־1.51, לאחר שההתחייבויות השוטפות עלו בכ־33%.
המשמעות היא שדוראד יכולה לתמוך בפעילות הקיימת, אך כניסה לפרויקט הקמה נוסף מחייבת לבחון בזהירות כמה הון יישאר בחברה, מי יממן חריגות ומה יהיו מגבלות חלוקת הדיבידנד.
דוראד 2: ארבעה תנאים שעדיין פתוחים
ההרחבה מתוכננת בהספק של כ־800 מגה־ואט ובהשקעה מוערכת של כ־3 מיליארד שקל. מנרב ושותף בינלאומי נבחרו לביצוע ההקמה, אולם ההתקשרות, האישורים והמימון טרם הפכו את הפרויקט לעובדה מוגמרת.
ראשית, אין עדיין הסכם קרקע מוסכם לטווח חיי הפרויקט.
שנית, דוראד החמיצה לפי הפרסום את המועד לקבלת תעריף זמינות של 3.31 אגורות, ועשויה להיות זכאית לתעריף בסיס של 3.18 אגורות אם תעמוד בתנאים. הפער הוא כ־3.9% - קטן לכאורה, אך מהותי כאשר הוא חל על קיבולת גבוהה ולאורך שנים.
שלישית, במסמך השימוע מיולי 2026 הועלה קושי הנוגע לתחרות הענפית, בעיקר בשל החזקות אדלטק בתחנות נוספות. ביחס להחזקת הפניקס לא סומנה מניעה כלל־משקית דומה. השימוע אינו החלטה סופית, ולכן ייתכנו תנאים, שינוי בעלות או פתרון רגולטורי אחר.
רביעית, מחלוקת בין בעלי המניות כבר מנעה אישור פשרת קרקע. אין בכך הוכחה להתנהלות בלתי תקינה, אך בפרויקט ממונף עיכוב ממשל תאגידי מתורגם לזמן, ריבית ואי־ודאות.
המשמעות למשקיע ולכלכלה
למשקיע, יש להפריד בין שווי התחנה הקיימת לבין השווי המותנה של דוראד 2. לבנק, הסכם הקרקע, התעריף, הרישיון וחבילת ההון הם תנאים מרכזיים למימון - לא פרטים משפטיים שוליים.
לציבור אין התחייבות אוטומטית לשלם את עלויות הקרקע, המימון או החריגות. עם זאת, ככל שכדאיות הפרויקט נשענת על תשלומי זמינות ארוכי טווח, נדרש להוכיח שהרחבת דוראד היא חלופה מערכתית זולה יותר מאגירה, חיזוק הרשת או ייצור אחר.
מה צריך לעקוב אחריו?
יש לעקוב אחר ההחלטה הרגולטורית הסופית, הסכם הקרקע, תעריף הזמינות, מועד הסגירה הפיננסית ומבנה ההון. נוסף לכך, נדרשת שקיפות ביחסי הכיסוי, בהתניות הפיננסיות, במגבלות הדיבידנד ובהסכם התפעול עם גורם הקשור לבעל מניות.
השורה התחתונה: דוראד היא נכס מניב; דוראד 2 היא עדיין אפשרות צמיחה מותנית. אסור לתמחר את שתיהן באותה רמת ודאות.
מקורות ותאריך עדכון
דוחות דוראד לשנת 2025 שפורסמו באמצעות אלומיי וקבוצת לוזון; שימוע רשות החשמל בעניין דוראד 2, יולי 2026; דיווחי קבוצת לוזון ומנרב; כלכליסט, “דרישות המדינה עלו, השותפים הסתכסכו - והרחבת דוראד בסימן שאלה”, 5 ביולי 2026.
