השאלה המרכזית
האם ההתרחבות של OPC יוצרת ערך לבעלי המניות, או שהיא הופכת את ההשקעה לתלויה יותר ויותר בגיוסי הון, במחזור חוב ובהנחות אופטימיות לגבי תעריפים, ביקוש ולוחות זמנים?
התשובה הקצרה
OPC אינה חברה במצוקת נזילות. במחצית הראשונה של 2026 עלה ה־EBITDA המאוחד לאחר איחוד יחסי ב־26% ל־255 מיליון דולר; בקופתה היו 1.261 מיליארד דולר; החברה עמדה באמות המידה הפיננסיות ודירוגי האשראי שלה השתפרו.
אבל תזת ההשקעה השתנתה. זו כבר אינה רק השקעה בביקוש גובר לחשמל, אלא הימור ביצוע ומימון בקנה מידה גדול. כשההשקעות גדלות מהר מהתזרים, גם חריגה בתקציב, עיכוב בהפעלה או שינוי רגולטורי עלולים לפגוע בתשואה לבעלי המניות.
שלושה נתונים חשובים
1. במחצית הראשונה של 2026 ייצרה OPC תזרים תפעולי של 48 מיליון דולר, מול 418 מיליון דולר ברכוש קבוע, נכסים בלתי מוחשיים והוצאות נדחות ועוד 89 מיליון דולר השקעה בחברות כלולות. בחישוב גולמי, התזרים כיסה כ־9.5% בלבד מהוצאות אלה. במקביל, פעילות המימון הכניסה 659 מיליון דולר, בעיקר באמצעות 506 מיליון דולר הלוואות ו־255 מיליון דולר מהנפקת מניות.
עם זאת, 9.5% אינו יחס כיסוי חשבונאי תקני: התזרים הושפע גם מתשלום חד־פעמי של 70 מיליון דולר במסגרת תוכנית השתתפות לעובדי CPV ומאיחוד לראשונה של מספר תחנות.
2. החוב הפיננסי הגולמי המתואם עלה מ־2.890 מיליארד דולר בסוף 2025 ל־3.579 מיליארד דולר ביוני 2026 - עלייה של 23.8%. חלק מהגידול משקף איחוד לראשונה של נכסים ולא רק נטילת חוב חדש. מידרוג צופה לשנים 2026–2027 יחס חוב ברוטו ל־EBITDA של 8.0–9.2 ויחס EBIT להוצאות מימון נטו של 1.6–2.0. היא מעריכה שה־Capex יעמוד על 3.5–5.7 מיליארד שקל בשנה בשנים 2026–2028, לעומת כ־1.6 מיליארד שקל ב־2025.
3. מימון הרחבת תחנת חדרה כולל מסגרת של כ־4.85 מיליארד שקל, הצפויה לממן כ־80% מעלות ההקמה. לפי לוח הסילוקין עד 2036, כ־88% מהקרן מיועדים לתשלום הסופי, והריבית נצברת לקרן במשך שש השנים הראשונות. נוסף לכך, עיריית חדרה דרשה היטל השבחה של 194 מיליון שקל; מחציתו שולמה ומחציתו הובטחה בערבות, תחת מחאה ובהליך ערעור.
למה EBITDA אינו מספיק?
הדוח של OPC עצמו מדגיש כי EBITDA אינו אומדן למזומן הזמין לדיבידנד או להשקעה. גם מדד ה־FCF שהחברה מפרסמת אינו כולל השקעות בפרויקטים בהקמה או בפיתוח ואת הריבית הקשורה אליהן. לכן צמיחה ב־ EBITDA יכולה להתקיים במקביל לפער מימון גדול.
גם יחס המינוף 3.0 שמציגה החברה מוציא מהחישוב חוב של פרויקטים שעדיין אינם מייצרים EBITDA ומשתמש ב־EBITDA מייצג לנכסים שנרכשו.
הוא אינו סותר את יחס 8.0–9.2 של מידרוג: אלה מדדים שונים, והשוואתם מראה עד כמה תמונת המינוף תלויה בהגדרה.
ומה לגבי 200 מגה־וואט “זמינות”?
כאן נדרש דיוק: OPC לא קיבלה תשלום זמינות של 10.2 אגורות. היא זכתה בהקצאה לרכישת תעודות הספק ממנהל המערכת, ומן החודש השביעי תחול עליה חובת תשלום בעבור מלוא ההקצאה.
החברה מעריכה שהמהלך יתרום לרווח רק אם המרווח בין רכיב הייצור למחיר השוק, לאחר עלות התעודות, יהיה חיובי. זה אינו סבסוד או רווח מובטח - אלא התחייבות שמוסיפה סיכון מרווח.
המשמעות למשקיע ולכלכלה
הסיכון המרכזי אינו חדלות פירעון מיידית, אלא שחלק הולך וגדל מהערך העתידי תלוי בביצוע כמעט מושלם. גיוסי הון נוספים עלולים לדלל את בעלי המניות, ומדיניות הדיבידנד הושעתה לפחות עד מרץ 2028. מנגד, דירוג A1.il באופק חיובי, יתרות המזומן ופורטפוליו הנכסים המגוון מעניקים לחברה כרית ביטחון.
לציבור אין התחייבות אוטומטית לכסות כל חריגה או עלות מימון. מנגנוני תעריף וקיבולת עשויים לייצב הכנסות, אך אם הרגולטור לא יכיר במלוא העלויות, הסיכון נשאר אצל החברה ובעלי מניותיה.
לכן השאלה למשקיע אינה אם ישראל זקוקה לחשמל. השאלה היא האם התשואה מהפרויקטים תישאר גבוהה מעלות ההון גם לאחר ריבית, חריגות הקמה, דילול ומחזור החוב.
מה צריך לעקוב אחריו?
יש לעקוב אחר התזרים החופשי לאחר מלוא השקעות ההקמה; יחס EBIT להוצאות המימון; חריגות תקציב ולוחות זמנים בחדרה; גיוסי הון ודילול; ותנאי מחזור הלוואת הבלון.
אם ה־ EBITDA עולה, אך הפער התזרימי והחוב ממשיכים להתרחב, הצמיחה אינה בהכרח יוצרת ערך לבעל המניה.
מקורות ותאריך עדכון
דוח OPC Energy למחצית הראשונה של 2026, אוגוסט 2026; מידרוג, “או.פי.סי אנרגיה - מעקב”, 19 במאי 2026; דיווחי OPC על מימון והקמת הרחבת תחנת חדרה.
