נתונים מתעדכנים מהספק · ייתכנו השהיות לפי הבורסה · מחוץ לשעות המסחר מוצג השער האחרוןנתוני שוק מאת TradingView

מפת הכוחות: מי מחזיק את ייצור החשמל הפרטי בישראל?

מערכת THE ENERGY BRIEFמערכת החדשות
פורסם: 19 באוקטובר 2026 בשעה 15:10
עודכן לאחרונה: 17 בנובמבר 2026 בשעה 21:55
3 דקות קריאה
WAin𝕏TG
מפת הכוחות
צילום / מקור: AI

השאלה המרכזית

האם ייצור החשמל הפרטי בישראל מפוזר בין מתחרים עצמאיים רבים, או שמרבית כושר הייצור מרוכז ברשת מצומצמת של קבוצות עסקיות, קרנות תשתית ושותפויות?

התשובה הקצרה

בייצור הקונבנציונלי המבוסס על גז, התמונה ריכוזית. לפי עיבוד מרכז אדוה לנתוני רשות החשמל לשנת 2024, גופים פרטיים החזיקו ב־8,469 מגה־וואט - 73% מהספק תחנות הגז - ושש הקבוצות הפרטיות הגדולות החזיקו יחד ב־90% מההספק הפרטי.
אבל גם המספר הזה דורש קריאה זהירה: תחנה אחת יכולה להופיע בתיקי הנכסים של כמה קבוצות בשל אחזקה ישירה, אחזקה עקיפה ומימון המיר. לכן “מספר חברות” אינו בהכרח “מספר מתחרים עצמאיים”.
הכתבה מתמקדת בתחנות הגז הפרטיות, ולא בכלל שוק האנרגיה המתחדשת, שמבנהו שונה ומבוזר יותר.

מי נמצא במפת הבעלות?

דליה אנרגיות מחזיקה בתחנת דליה בצפית ובתחנת אשכול באשדוד - יחד 2,518 מגה־וואט לפי נתוני החברה. בעלי דליה הם משק אנרגיה-אנרגיות מתחדשות, 50%; חירם־אפסילון, 25%; דניאל קיסריה, 20%; ואורות אנרגיה, 5%.

סביב רמת חובב וחגית מזרח קיימת שכבת בעלות חופפת. בדוחות 2025 מופיעות שיכון ובינוי אנרגיה ואדלטק כבעלות 50% כל אחת בשתי השותפויות.

במקביל, קיסטון מדווחת על חשיפה עקיפה לאחזקות אלה ומציגה בתיק האנרגיה שלה את רמת חובב, חגית מזרח ו־IPM - שלוש תחנות בהספק כולל של כ־2,300 מגה־וואט. אין פירוש הדבר שקיסטון מחזיקה במלוא ההספק: זהו בדיוק ההבדל בין הספק התחנה לבין חלקו הכלכלי של כל משקיע.

קבוצת אדלטק פעילה גם בדוראד ובתחנות תעשייתיות נוספות. דוראד עצמה מוחזקת בידי ארבעה בעלי מניות: שתא״א, 37.5%; אלומיי־לוזון, 33.75%; אדלקום, 18.75%; והפניקס, 10%.

OPC מפעילה בישראל, בין היתר, את רותם, חדרה וצומת. במחקר אדוה שרשרת הבעלות סומנה “החברה לישראל”; כיום התיאור המדויק יותר הוא קנון–OPC, כאשר קנון מדווחת על אחזקה של כ־46% ב־OPC.

ג׳נריישן קפיטל פועלת באמצעות PowerGen, בין היתר באתר אלון תבור. נכון ליוני 2026, MRC אלון תבור מוחזקת בחלקים שווים בידי שמיר אנרגיה, China Harbour ושותפות ג׳נריישן־רפק.

שלושה נתונים חשובים

1. חלקו של הייצור הפרטי עלה מ־16% בשנת 2014 ל־59% בשנת 2024.
2. גופים פרטיים החזיקו ב־2024 ב־73% מהספק תחנות הגז בישראל.
3. שש הקבוצות הגדולות החזיקו ב־90% מההספק הפרטי של תחנות הגז.

המשמעות לצרכן ולכלכלה

ריכוזיות בעלות אינה כשלעצמה הוכחה לתיאום מחירים או לגביית יתר. היא כן מגדילה את הסיכון לכוח שוק כאשר תחנה נעשית חיונית בשעת ביקוש, ומצמצמת את מספר מרכזי ההחלטה הכלכליים העצמאיים שמגישים הצעות למנהל המערכת.
כדי למדוד תחרות אמיתית צריך לבחון זכויות הצבעה, נציגות בדירקטוריון, זכויות וטו, קשרי מימון והתנהגות הצעות המחיר - ולא רק את מספר החברות הרשומות.

לצרכן, החשיבות נובעת מכך שעלויות רכישת החשמל מהיצרנים נכנסות לבסיס העלויות של המשק ומתגלגלות לתעריף. למשקיעים ולבנקים, אותה מפה חושפת ריכוז של תזרימים, חוב וסיכון רגולטורי אצל מספר קבוצות ובמספר מצומצם של נכסים חיוניים. מנגד, מחיר החשמל מושפע גם ממחיר הגז, השקעות ברשת, רזרבות ומסים; מפת הבעלות לבדה אינה מסבירה כל שינוי בתעריף.

מה צריך לעקוב אחריו?

יש לפרסם מפת בעלות מאוחדת לפי בעל השליטה הסופי, לרבות אחזקות עקיפות, הלוואות המירות וזכויות וטו; למדוד ריכוזיות לפי כושר זמין בשעות השיא, ולא רק לפי הספק נומינלי; ולבחון אם התחנות החדשות מועברות לשחקנים עצמאיים חדשים או מחזקות את הקבוצות הקיימות.

הוספת תחנת כוח אינה בהכרח הוספת מתחרה. המבחן אינו כמה שמות מופיעים ברישיונות - אלא כמה שחקנים באמת מקבלים החלטות תמחור עצמאיות.

מקורות ותאריך עדכון

רשות החשמל, דוח מצב משק החשמל 2024 ומגמות ל־2025; מקס גרובמן, מכת חשמל: המחיר הסמוי של הפרטת תחנות הכוח בישראל, מרכז אדוה, יולי 2026; דוחות 2025 של שיכון ובינוי אנרגיה וקיסטון; אתרי דליה, אדלטק, דוראד, OPC וקנון; דוח MRC אלון תבור ליוני 2026.

יש לכם מידע נוסף בנושא זה?

מערכת THE ENERGY BRIEF מקבלת טיפים ומסמכים בדיסקרטיות מלאה.

שלחו למערכת