נתונים מתעדכנים מהספק · ייתכנו השהיות לפי הבורסה · מחוץ לשעות המסחר מוצג השער האחרוןנתוני שוק מאת TradingView

מי ירוויח משעת השקיעה: הגז או הסוללה?

מערכת THE ENERGY BRIEFמערכת החדשות
פורסם: 12 באוקטובר 2026 בשעה 14:19
עודכן לאחרונה: 17 בנובמבר 2026 בשעה 11:52
4 דקות קריאה
WAin𝕏TG
מי ירוויח משעת השקיעה: הגז או הסוללה?

תשובה הקצרה

הבטווח הקרוב הגז עדיין חיוני לאמינות האספקה. אולם ערכו הכלכלי של המשאב הבא אינו נמדד רק בכמות החשמל שהוא מייצר, אלא ביכולתו לספק הספק בשעות המחסור. השמש מייצרת בעיקר בצהריים; הביקוש הגבוה נמשך גם לאחר השקיעה. סוללה יכולה להעביר חשמל זול מהצהריים לערב - אך רק למשך מספר השעות שעבורן תוכננה.

לכן השאלה איננה “גז או שמש”, אלא כמה הספק מובטח דרוש בשעת השיא, כמה ממנו יכולה אגירה לספק ובאיזה מחיר. תכנון לקוי עלול לגרום לציבור לשלם פעמיים: גם על זמינות של תחנות גז חדשות וגם על אגירה ורשת שייבנו מאוחר יותר.

שלושה נתונים חשובים
1. בשנת 2024 יוצרו בישראל 70.6% מהחשמל מגז טבעי, 14.3% מפחם ו־14.1% מאנרגיה מתחדשת. כלומר, גם לאחר הצמיחה המהירה של הייצור הסולארי, הגז נותר עמוד השדרה של המערכת.

2. מבקר המדינה צפה ששיא הביקוש יגדל בכ־33%: מ־14.6 ג׳יגה־ואט ב־2022 ל־19.4 ג׳יגה־ואט ב־2030. זו הסיבה שאי אפשר לדון בכושר הייצור בלי לדון במקביל ברשת, בעתודה ובאגירה.

3. בסוף 2023 עמד היקף האגירה על 5 מגה־ואט בלבד, לעומת יעד של 568 מגה־ואט לאותה שנה. בתוכנית נגה מדצמבר 2024 כבר הופיעו 1,800 מגה־ואט של אגירה מערכתית לארבע שעות לפחות, לצד 500 מגה־ואט של אגירה קצרה לשירותים נלווים. הפער ממחיש שהבעיה אינה קביעת יעד בלבד — אלא ביצוע, חיבור ואסדרה.

מה רבים מפספסים: MW אינו MWh
הספק אגירה נמדד במגה־ואט; כמות האנרגיה שניתן למסור נמדדת במגה־ואט־שעה. סוללה של 500 מגה־ואט ו־500 מגה־ואט־שעה תספק את מלוא ההספק במשך כשעה. סוללה של 500 מגה־ואט ו־2,000 מגה־ואט־שעה תוכל לעשות זאת במשך כארבע שעות. בשני המקרים הכותרת עשויה לומר “500 מגה־ואט”, אך התרומה לשיא הערב שונה לחלוטין.
גם המיקום קובע. אגירה באזור שבו הרשת עמוסה יכולה לקלוט עודפי שמש מקומיים, לדחות השקעת רשת ולספק חשמל בשעת מחסור. אותו מתקן במקום שאינו מוגבל עשוי להיות שווה פחות למערכת.

הכלכלה שמאחורי שעת השקיעה
ככל שנכנס יותר ייצור סולארי, מחיר החשמל בצהריים נוטה לרדת - ולעיתים הסולארי “אוכל” את מחירו שלו. תחנת גז עשויה לעבוד פחות שעות, אך להישאר חיונית דווקא בערב, כשהחלופות מצטמצמות. לכן יותר אנרגיה מתחדשת אינה מבטיחה לבדה פחות כוח שוק או פחות תשלומי זמינות ליצרני הגז.
לאגירה יש כמה מקורות הכנסה: קנייה בזול ומכירה בשעות יקרות, תשלומי זמינות ושירותי רשת מהירים. נגה כבר מקדמת שירות תגובה מהירה לתדר בהיקף התחלתי של כ־100 מגה־ואט, עם גידול צפוי ל־400 מגה־ואט לפחות.

מבחינת משקיע או בנק, מדובר ב“מחסנית הכנסות” - אך כל שכבה כפופה לכללי שוק, לשחיקת הסוללה ולהגבלות החיבור. פרויקט עם ציוד זול, אך ללא ודאות חיבור או חוזה הכנסה, אינו בהכרח פרויקט בר־מימון.

המשמעות לצרכן ולכלכלה
אגירה של ארבע שעות יכולה להפחית הפעלה של תחנות גז יקרות בשיא היומי, אך אינה נותנת לבדה מענה לרצף של ימים מעוננים, לתקלה ממושכת או למחסור עונתי. לכן אין בסיס מקצועי לטענה שכל סוללה מחליפה תחנת גז ביחס של אחד לאחד.
עם זאת, גם אין הצדקה כלכלית לאשר תחנות חדשות רק לפי תחזית ביקוש, בלי לבחון חלופה משולבת של אגירה, ניהול ביקוש והרחבת הרשת. המבחן הנכון הוא העלות הכוללת של הספק זמין בשעת מחסור - לרבות דלק, מימון, תשלומי זמינות, פליטות, חיבור לרשת והסיכון שנכס חדש ינוצל פחות מהמתוכנן.

מה צריך לעקוב אחריו?
יש לעקוב אחר משך האגירה ב־ MWh ולא רק אחר ההספק ב־ MW; שיעור החיבור בפועל לעומת הפרויקטים המאושרים; קיטום של ייצור סולארי; פער המחירים בין הצהריים לערב; מספר השעות שבהן תחנות גז הכרחיות לקביעת המחיר; והיקף תשלומי הזמינות לכל טכנולוגיה.

השאלה שתכריע את חשבון החשמל אינה מי מייצר הכי הרבה אנרגיה בשנה - אלא מי מחזיק במגה־ואט האחרון שהמערכת זקוקה לו בשעת השקיעה.

מקורות ותאריך עדכון
מרכז המחקר והמידע של הכנסת, “משק האנרגיה - נתונים ונקודות לדיון”, מאי 2025; נגה, “תכנון משק החשמל”, דצמבר 2024; מבקר המדינה, “פיתוח משק החשמל לקראת שנת 2030”, נובמבר 2024; נגה, “קידום שירות נלווה הראשון בישראל”, יוני 2024.

יש לכם מידע נוסף בנושא זה?

מערכת THE ENERGY BRIEF מקבלת טיפים ומסמכים בדיסקרטיות מלאה.

שלחו למערכת